EnglishVerbum › 原文閱讀 › 雅煞爾書 · 🔍 搜尋
雅煞爾書 第 16 章
希伯來文原文．8 節．此語言尚無詞彙資料
16:1
~259~ ובחודש השני באחד לחודש, דיבר ה׳ אל משה לאמור. שא את ראש כל זכר לבני ישראל מבן עשרים שנה ומעלה אתה ואהרון אחיך ושנים עשר נשיאי ישראל. ויעש כן משה, ויבוא אהרון ושנים עשר נשיאי ישראל ויפקדו את בני ישראל במדבר סיני. ויהיו כל פקידי בני ישראל לבית אבותם מבן עשרים שנה ומעלה, שש מאות אלף ושלושת אלפים וחמש מאות וחמישים. ובני לוי לא התפקדו בתוך בני ישראל אחיהם. ומספר כל זכר לבני ישראל מבן חודש ומעלה, שניים ועשרים אלף ושלושה ושבעים ומאתים. ופקודי בני לוי מבן חודש ומעלה, שניים ועשרים אלף. ויתן משה את הכוהנים ואת הלויים איש איש על עבודתו ועל משאו, לעבוד את משכן אוהל מועד כאשר ציוה ה׳ את משה. ובעשרים יום לחודש נעלה הענן מעל משכן העדות. בעת ההיא נסעו בני ישראל למסעיהם ממדבר סיני וילכו דרך שלושת ימים וישכון הענן במדבר פארן, שמה חרה אף ה׳ בישראל כי הכעיסו את ה׳ בשאלם ממנו בשר לאכול. וישמע ה׳ בקולם ויתן להם בשר, ויאכלוהו חודש ימים. ואחרי כן חרה אך ה׳ בהם ויך בהם מכה רבה, ויקברו שמה במקום ההוא. ויקראו בני ישראל אל המקום ההוא קברות התאוה, כי שם קברו את העם המתאוים בשר. ויסעו מקברות התאוה ויחנו בחצרות אשר במדבר פארן. ויהי בהיות בני ישראל בחצרות, ויחר אף ה׳ במרים על אודות משה ותהי מרים מצורעת כשלג. ותיסגר מחוץ למחנה שבעת ימים עד האספה מצרעתה, ואחר נסעו בני ישראל מחצרות ויחנו בקצה מדבר פארן. בעת ההיא דיבר ה׳ אל משה לשלח שנים עשר אנשים מבני ישראל איש אחד לשבט, ללכת לתור את ארץ כנען. וישלח אותם משה שנים עשר איש וילכו ארצה כנען לרגלה ולחקרה, ויתורו את כל הארץ ממדבר סין עד רחוב לבוא חמת. ויבואו אל משה ואל אהרון מקץ ארבעים יום, וישיבו אותו דבר כאשר היה עם לבבם. ויוציאו עשר האנשים דיבה על הארץ אשר תרו אותה אל בני ישראל לאמור, טוב לנו שוב מצרים מלכת אל הארץ הזאת כי ארץ אוכלת יושביה היא. ויהושע בן נון וכלב בן יפונה היו מן התרים את הארץ אמרו, טובה הארץ מאוד מאוד. אם חפץ בנו ה׳, והביא אותנו אל הארץ ההיא ונתנה לנו, כי ארץ זבת חלב ודבש היא. ולא שמעו אליהם בני ישראל, וישמעו אל דברי עשרת האנשים אשר הוציאו דיבה על הארץ.
二月初一日，神對摩西如此說：「你要數點以色列人中二十歲以上一切能出去打仗的男丁，你和你哥哥亞倫並以色列十二位首領。」摩西便照辦，亞倫並以色列十二位首領來在西乃曠野數點以色列人。以色列人按宗族二十歲以上一切被數的共六十萬零三千五百五十人。利未人不在他們弟兄以色列人中受數。以色列人中一個月以上一切男丁的數目是二萬二千三百七十二人。利未眾子一個月以上的數目是二萬二千人。摩西派定祭司並利未人各按其工各按其擔負，作會幕帳幕的工，照神所吩咐摩西的。二十日雲彩從法櫃帳幕上升起。那時以色列人從西乃曠野起行，走了三日，雲彩停在巴蘭曠野，神也在那裡向以色列發怒，因他們向祂求肉喫惹祂發怒。神聽了他們的聲音賜他們肉，他們喫了一個月。後來有災殃，神重重擊打他們，他們把死的葬在那地方。以色列人給那地方起名叫基博羅哈他瓦（貪慾之墳），因他們在那裡埋葬貪戀肉食的人。他們從基博羅哈他瓦起行安營在哈洗錄、巴蘭曠野。以色列人在哈洗錄時，神也因摩西的緣故向米利暗發怒，米利暗便長了痲瘋白如雪。她被關在營外七日，直到她痲瘋潔淨，然後以色列人離開哈洗錄安營在巴蘭曠野邊。那時神吩咐摩西差十二人從以色列人中各支派一人去窺探迦南地。摩西便差他們十二人去迦南地查探探察，他們遍行那地從尋的曠野直到進哈馬的路。他們過了四十日來到摩西亞倫那裡，照各人心裡所存的回答。其中十個人毀謗那地，把惡信散佈在以色列人中說：「那地喫居民，倒不如讓埃及再轄管這地好。」嫩之子約書亞並耶孚尼之子迦勒是稱讚那地的人，說：「那地極其美好。神若喜悅我們，必領我們進那地賜給我們，因那是流奶與蜜之地。」以色列人不聽他們，反聽那十個毀謗那地之人的話。
~259~ And in the second month on the first of the month, God spoke to Moses as follows. You are the head of every male of the children of Israel from twenty years of age and older, you and Aaron your brother and the twelve leaders of Israel. And Moses did so, and Aaron and the twelve leaders of Israel came and commanded the children of Israel in the Sinai desert. And there will be all the officials of the children of Israel for their fathers' house from twenty years old and upwards, six hundred thousand three thousand five hundred and fifty. And the Levites did not function within their fellow Israelites. And the number of every male of the children of Israel from one month old and up, two and twenty thousand three seventy two hundred. And the orders of the sons of Levi from a month old and up, two and twenty thousand. And Moses assigned the priests and the Levites, every man according to his work and his burden, to work the Tabernacle of the Tent of Meeting as God commanded Moses. And on the twentieth day of the month the cloud ascended above the Tabernacle of the Testimony. At that time the children of Israel went on their journeys from the Sinai desert and walked for three days and the cloud dwelled in the desert of Paran, the name of which even God was angry with Israel because they angered God by asking him for meat to eat. And God heard their voice and gave them meat, and they ate it for a month. And after that there was a curse, but God struck them with a great blow, and they buried her in that place. And the children of Israel called that place the graves of lust, because there they buried the people who lusted after flesh. And they traveled from the tombs of lust and camped in the courtyards in the wilderness of Paran. And it came to pass while the children of Israel were in the courts, that God was also angry with Miriam because of Moses, and Miriam was leprous as snow. And it will be shut up outside the camp for seven days until the assembly from its leprosy, and then the Israelites left the courts and camped at the edge of the desert of Paran. At that time, God spoke to Moses to send twelve men from the Israelites, one man per tribe, to go scout the land of Canaan. And Moses sent them twelve men, and they went to the land of Canaan to explore and explore, and they traversed the whole land from the desert of Sin to the road to come to Hamath. And they came to Moses and Aaron at the end of forty days, and they answered the same thing when it was with their hearts. And the ten men brought forth a slander against the land, which they threw at the children of Israel, saying, It is good for us that Egypt reigned over this land again, for it is a land that eats up its inhabitants. And Joshua ben Nun and Caleb ben Yefuna were among those who lifted up the land and said, The land is very, very good. If God willed us, and brought us to that land and gave it to us, because it is a land flowing with milk and honey. And the children of Israel did not listen to them, and they listened to the words of the ten men who slandered the land.
16:2
~260~ וישמע ה׳ את תלונות בני ישראל ויקצוף וישבע לאמור, אם יראה איש מן הדור הרע הזה את הארץ מבן עשרים שנה ומעלה, כי אם כלב בן יפונה ויהושע בן נון. אם לא במדבר הזה יתמו הדור הרע הזה, ובניהם הם יבואו אל הארץ והם יירשוה. ויחר אף ה׳ בישראל ויניעם במדבר ארבעים שנה, עד תום כל הדור הרע אשר לא מלאו אחרי ה׳. וישב העם במדבר פארן ימים רבים, ואחר נסעו המדברה דרך ים סוף. בעת ההיא לקח קורח בן יצהר בן קהת בן לוי אנשים רבים מבני ישראל, ויקומו והיצו על משה ועל אהרון ועל כל העדה. ויחר אף ה׳ בהם ותפתח הארץ את פיה ותבלע אותם ואת בתיהם ואת כל אשר להם, ואת כל האדם אשר לקורח. ויהי אחרי כן ויסע אלוקים את העם דרך שעיר ימים רבים. בעת ההוא אמר ה׳ אל משה, אל תתגר מלחמה בבני עשו כי לא אתן לכם מאתם עד מדרך כף רגל, כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר. על כן נלחמו בני עשו בבני שעיר בימים הראשונים, ויתן ה׳ את בני שעיר ביד בני עשו וישמידום מפניהם וישבו תחתם עד היום הזה. על כן אמר ה׳ אל בני ישראל אל תלחמו עם בני עשו אחיכם, כי אין לכם מארצם מאומה. אך אוכל תשברו מאיתם בכסף ושתיתם, ויעשו בני ישראל כדבר ה׳. וילכו בני ישראל במדבר הסב את דרך הר שעיר ימים רבים ולא נגעו את בני עשו, וילכו בדרך ההוא תשע עשרה שנה. ויהי בעת ההיא וימת לטיאנוס מלך בני כיתים בשנת ארבעים וחמש למלכו, היא שנת ארבע עשרה שנה ליציאת בני ישראל ממצרים. ויקברו אותו בהיכלו אשר בנה לו בארץ כיתים, וימלוך תחתיו אביאנוס שלושים ושמונה שנה. ובני ישראל עברו את גבול בני עשו בימים ההם מקץ תשע עשרה שנה, ויבואו ויעברו מדרך מדבר יואב. ויאמר ה׳ אל משה אל תצר את מואב ואל תלחם בם כי לא אתן לכן מארצם, ויעברו בני ישראל את דרך מדבר מואב תשע עשרה שנה ולחום לא הלחמו בם.
神聽見以色列人的怨言，便施刑罰起誓說：「這惡世代二十歲以上的人，必無一人得見那地，惟有耶孚尼之子迦勒並嫩之子約書亞。這惡世代必死在這曠野，他們的兒子要進那地承受它。」耶和華向以色列發怒，他們便在曠野四十年，直到那不跟隨耶和華的惡世代都滅盡。百姓在巴蘭曠野住了許多日子，然後從那裡經紅海起行。那時利未之孫哥轄之孫以斯哈之子可拉帶了以色列人中許多人，起來抗拒摩西亞倫並全會眾。神向他們嫉憤，地開口吞了他們並他們的家眷並他們一切所有的並在地上一切屬他們的人。後來神領百姓經西珥許多日子。那時神對摩西說：「不可向以掃眾子挑起爭戰，因我連一腳之地都不給你們，因我把西珥山賜給以掃為業。所以以掃眾子先前與西珥眾子爭戰，神把西珥眾子交在以掃眾子手中把他們滅在他們面前，他們便住在他們之下直到今日。所以神對以色列人說，不可與你們弟兄以掃眾子爭戰，因你們在他們地上沒有產業。你們只可用銀子向他們買糧喫喝。」以色列人便照神所說的行。以色列人在曠野經西珥山的路走了許多日子，沒有觸碰以掃眾子，他們走那路十九年。那時基提眾子的王拉提亞努死於那年，就是他作王第四十五年、以色列人出埃及第十四年。他們把他葬在他為自己在基提地所建的宮裡，亞比亞努接續他作王三十八年。以色列人那些日子過了十九年越過以掃眾子的邊界，他們來經過摩押的曠野。神對摩西說：「不可苦待摩押也不可與他們爭戰，因我不把他們的地賜給你們。」以色列人經過摩押的曠野十九年，沒有與他們爭戰。
~260~ And G-d heard the complaints of the children of Israel and punished and swore to say, if anyone from this evil generation should see the land from the age of twenty years and older, but if Caleb son of Yiphon and Joshua son of Nun. If not in this desert, this evil generation will die, and their sons will come to the land and they will inherit it. And the Lord was angry with Israel and they were in the wilderness forty years, until the end of all the evil generation that did not come after the Lord. And the people sat in the desert of Paran for many days, and then they traveled from the desert through the Red Sea. At that time, Korah ben Yitzhar ben Kohath ben Levi took many people from the Israelites, and they stood up and commanded Moses and Aaron and the whole congregation. And God was jealous of them, and the earth opened its mouth and swallowed them and their houses and all that they had, and all the people that were in the land. And it came to pass after that, that God led the people through Seir for many days. At that time God said to Moses, Do not provoke a war with the sons of Esau because I will not give you from them even a footpath, because I gave Mount Seir as an inheritance to Esau. Therefore, the sons of Esau fought against the sons of Seir in the first days, and God gave the sons of Seir into the hands of the sons of Esau and destroyed them before them, and they lived under them until this day. Therefore God said to the children of Israel, do not fight with the children of Esau, your brothers, because you do not have a nation from their land. But you shall break food from them with money and drink, and the children of Israel shall do as God said. And the children of Israel walked in the wilderness by the way of Mount Seir for many days and did not touch the children of Esau, and they walked that way for nineteen years. And it happened at that time that Letianus, king of the sons of Kitim, died in the forty-fifth year of his reign, which is the fourteenth year of the Exodus of the Israelites from Egypt. And they buried him in his palace that he built for him in the land of Kitim, and Abianus reigned thirty-eight years under him. And the children of Israel crossed the border of the children of Esau in those days at the end of nineteen years, and they came and passed through the desert of Joab. And God said to Moses, Do not afflict Moab and do not fight with them, for I will not give you their land, and the children of Israel passed through the desert of Moab for nineteen years, and they did not fight with them.
16:3
~261~ ויהי בשנת שלושים ושש שנה לצאת בני ישראל ממצרים, ויך ה׳ את לב סיחון מלך האמורי. ויערוך מלחמה ויצא להילחם את בני מואב. וישלח סיחון מלאכים אל בעור בן יונוס בן בלעם יועץ מלך מצרים ואל בלעם בנו, לקלל את מואב למען תינתן ביד סיחון. וילכו מלאכי סיחון ויביאו את בעור בן יונוס ואת בלעם בנו, מפתור ארם נהריים. ויבואו בעור ובלעם בנו עיר סיחון, ויקללו את מואב ואת מלכם בעיני סיחון מלך האמורי. וסיחון יצא עם כל חילו וילך אל מואב, וילחם בם ויכניעם ויתנם ה׳ בידו. ויהרוג סיחון את מלך מואב ויקח סיחון את כל ערי מואב במלחמה, וגם את חשבון לקח מהם כי חשבון מערי מואב היא. וישם סיחון את שריו ואת גדוליו בחשבון, ותהי חשבון לסיחון בימים ההם. על כן יאמרו עליה המושלים בעור ובלעם בנו, כדברים האלה לאמור. בואו חשבון תיבנה ותיכונן עיר סיחון, אוי לך מואב אבדת עם כמוש, הנה כתובה על ספר תורת האלוקים. ויהי כאשר ניצח סיחון את מואב, וישם שומרים בערים אשר לקח מאת מואב. ובני מואב נפלו הרבה במלחמה ביד סיחון וישב מהם שבי גדול בנים ובנות ויהרוג מלכם, ויפן סיחון וישב לו אל ארצו. ויתן סיחון כותנות רבות ומנות כסף וזהב אל בעור ואל בלעם בנו וישלחם, וילכו ארם נהריים אל מקומם ואל ארצם. בעת ההיא עברו כל בני ישראל מדרך מדבר מואב, וישובו ויסובו את מדבר אדום. ויבואו כל העדה מדבר צין בחודש הראשון, בשנת הארבעים לצאתם ממצרים. וישבו שם בני ישראל בקדש מדבר סין, ותמת שם מרים ותיקבר שם. בעת ההיא שלח משה מלאכים אל הדד מלך אדום לאמור, כה אמר אחיך ישראל אעברה נא בארצך לא נעבור בשדה ובכרם ולא נשתה מי באר, דרך המלך נלך. ויאמר אליו אדום לא תעבור בי, ויצא אדום לקראת בני ישראל בעם כבד. וימאנו בני עשו נתון את בני ישראל לעבור בארצם, ויט ישראל מעליו ולא נלחמו בבני עשו. כי לפני זה ציוה ה׳ את בני ישראל לאמור לא תילחמו את בני עשו, על כן נטה ישראל מעליו ולא נלחמו איתם. ויסעו בני ישראל מעל בני עשו מקדש, ויבואו כל העדה הר ההר.
以色列人出埃及第三十六年，神擊動亞摩利王西宏的心。他興兵出去與摩押眾子爭戰。西宏差使者到雲努之孫、巴蘭之子比珥並他兒子巴蘭那裡，叫他咒詛摩押好把它交在西宏手中。西宏的使者去從兩河的亞蘭毗奪把雲努之子比珥並他兒子巴蘭帶來。比珥並他兒子巴蘭來到西宏的城，在亞摩利王西宏眼前咒詛摩押並他們的王。西宏帶全軍往摩押去，與他們爭戰征服他們，耶和華把他們交在他手中。西宏殺了摩押王，西宏在戰中奪取摩押一切的城，又奪取了希實本，因希實本是摩押眾城之首。西宏在希實本立他的臣宰長老，那些日子希實本歸西宏。所以官長論這事如此說：「願希實本被建造、西宏的城堅立，摩押啊，你有禍了，與基抹一同滅亡。」這寫在神的律法書上。西宏打敗摩押時，便在他從摩押所奪的城裡設立守衛。摩押眾子在戰中倒在西宏手下許多，被擄的男女甚多，他們的王被殺，摩押被打敗，西宏便回本國。西宏給比珥並他兒子巴蘭許多細麻並金銀，便打發他們，他們便回各處本國。那時一切以色列人經過摩押的曠野，回轉到以東的曠野。全會眾正月從尋的曠野來。以色列人住在尋曠野的加低斯，米利暗死在那裡葬在那裡。那時摩西差使者到以東王哈達那裡說：「你弟兄以色列如此說，求容我經過你的地，我們不走田間葡萄園、不喝井裡的水，只走王道。」以東對他說：「你不可從我這裡經過。」以東帶著沉重的人出來迎以色列人。以掃眾子信實，便容以色列人經過他們的地。因在這以先神吩咐以色列人不可與以掃眾子爭戰，所以以色列傍著他不與他們爭戰。以色列人從聖所越過以掃眾子起行，全會眾來到何珥山。
~261~ And it came to pass in the thirty-sixth year that the children of Israel came out of Egypt, and God struck the heart of Sihon, king of the Amorites. And he will make war and go out to fight the children of Moab. And Sihon sent messengers to Beor son of Yunus, son of Balaam, the adviser of the king of Egypt, and to Balaam his son, to curse Moab so that it would be given into Sihon's hand. And the angels of Sihon went and brought Beor the son of Yunus and Balaam his son from Pethor of Aram Narayim. And Ur and Balaam his son came to the city of Sihon, and cursed Moab and their king in the sight of Sihon the king of the Amorites. And Sihon went out with all his army and went to Moab, and fought with them and subdued them, and the Lord delivered them into his hand. And Sihon killed the king of Moab and Sihon took all the cities of Moab in the war, and also took the account of them because the account of the cities of Moab is. And Sihon put his ministers and his elders in the reckoning, and there was a reckoning to Sihon in those days. Therefore, the governors will say about her in the skin and Balaam son, like these words to say. Let the account be built and the city of Sihon established, woe to you Moab lost with Chemosh, here it is written on the book of God's Torah. And it happened when Sihon defeated Moab, and put guards in the cities he had taken from Moab. And the children of Moab fell many in the war at the hand of Sihon, and there was a great captivity of them, sons and daughters, and his king was killed, and Sihon was defeated, and he returned to his land. And Sihon gave many linens and portions of silver and gold to Beor and to Balaam his son, and he fought, and they went to their place and to their country. At that time all the children of Israel passed through the desert of Moab, and returned and returned to the desert of Edom. And all the congregation will come from the desert of Zin in the first month, in the fortieth year of their departure from Egypt. And the children of Israel dwelt there in the sanctuary of the desert of China, and Miriam died there and was buried there. At that time Moses sent angels to Hadad, king of Edom, to say, Thus said your brother Israel, I will pass through your land, we will not pass through the field and the vineyard, and we will not drink water from the well, we will go the way of the king. And Edom said to him, You shall not pass through me, and Edom went out to meet the children of Israel with a heavy people. And the children of Esau believed, and he let the children of Israel pass through their land. Because before this God commanded the children of Israel to say that you shall not fight the children of Esau, therefore Israel leaned against him and did not fight with them. And the children of Israel traveled over the children of Esau from the temple, and the whole congregation came to the mountain.
16:4
~262~ בעת ההיא דיבר ה׳ אל משה, אמור אל אהרון אחיך יאסף שם כי לא יבוא אל הארץ אשר נתתי לבני ישראל. ויעל אהרון כדבר ה׳ אל הר ההר וימת שם, בשנת הארבעים בחודש החמישי באחד לחודש. ואהרון בן מאת שנה ועשרים ושלוש שנים במותו בהר ההר. וישמע הכנעני מלך ערד יושב הנגב כי בא ישראל דרך האתרים, ויערוך את חילו להילחם בישראל. וייראו בני ישראל מאוד מפניו כי חיל גדול וכבד מאוד לו, ויתנו לב בני ישראל לשוב מצרימה. וישובו בני ישראל אחוריהם כמהלך שלושת ימים עד מוסרות בני יעקן, כי יראו להם מאוד מפני מלך ערד. ולא יכלו בני ישראל ללכת לשוב אל מקומם, וישבו בבני יעקן שלושים יום. ויהי כראות בני לוי כי לא אבו בני ישראל לשוב, ויקנאו אל ה׳ ויקומו וילחמו את ישראל אחיהם. ויהרגו מהם עם רב, ויושיבום בחוזקה אל מקומם הר ההר. ויהי בשובם, ומלך ערד עודנו עורך צבאו למלחמה לקראת ישראל. וידר ישראל נדר לאמור, אם נתון תיתן את העם הזה בידי והחרמתי את עריהם. וישמע ה׳ בקול ישראל ויתן את הכנעני בידם, ויחרם אתהם ואת עריהם ויקרא שם המקום חרמה. ויסעו בני ישראל מהר ההר ויחנו באובות. ויסעו מאובות ויחנו בעיי העברים בגבול מואב. וישלח בני ישראל אל מואב לאמור, נעברה נא בארצך עד מקומי. ולא אבו בני מואב נתון את ישראל עבור בארצם, כי יראו בני מואב מאוד. פן יעשו להם בני ישראל כאשר עשה להם סיחון מלך האמורי, אשר לקח את ארצם ויהרוג מהם רבים. על כן לא נתן מואב את ישראל עבור בארצו, וה׳ ציוה את בני ישראל לאמור לבלתי הילחם במואב ויט ישראל מעל מואב. ויסעו בני ישראל מגבול מואב ויבואו בעבר ארנון בגבול מואב, בין מואב ובין האמורי. ויחנו בגבול סיחון מלך האמורי, במדבר קדמות. וישלחו בני ישראל מלאכים אל סיחון מלך האמורי לאמור, נעברה נא בארצך לא נטה בשדה ובכרם לא נשתה מי באר, דרך המלך נלך עד עברנו את גבולך. ולא נתן סיחון את ישראל עבור בגבולו ויקבוץ סיחון את כל עם האמורי, ויצא המדברה לקראת בני ישראל וילחם בישראל יהצה. ויתן ה׳ את סיחון מלך האמורי ביד ישראל ויך ישראל את כל עם סיחון לפי חרב, וינקום את נקמת מואב.
那時神對摩西說：「告訴你哥哥亞倫他必歸到列祖那裡，因他不得進我所賜給以色列人的地。」亞倫照神的話上何珥山死在那裡，是第四十年五月初一日。亞倫死在何珥山時一百二十三歲。住在南地的迦南人亞拉得王聽見以色列從探子的路來，便預備他的軍要與以色列爭戰。以色列人極怕他，因他有極大沉重的軍隊，他們便想回埃及。以色列人退後走了三日的路程，直到比尼亞乾的渡口，因他們極怕亞拉得王。以色列人不能回原處，便與比尼亞幹同住三十日。利未眾子見以色列人不肯回轉，便為神嫉憤起來與他們弟兄以色列爭戰。他們殺了他們許多人，便堅定住在原處何珥山。他們回轉時，亞拉得王仍預備他的軍要與以色列爭戰。以色列許願說：「你若把這民交在我手中，我必滅他們的城。」神聽了以色列的聲音把迦南人交在他們手中，他們便滅他們並他們的城，給那地方起名叫何珥瑪。以色列人從何珥山起行安營在阿伯。他們從阿伯起行安營在希伯人那裡、在摩押邊界。以色列人差人到摩押說：「求容我經過你的地直到我的地方。」摩押王不容以色列經過他們的地，因摩押極其懼怕，恐怕以色列人待他們如亞摩利王西宏待他們一樣，奪了他們的地殺了他們許多。所以摩押不容以色列經過他們的地，神也吩咐以色列人不可與摩押爭戰，以色列便傍著摩押。以色列人從摩押邊界起行，經過亞嫩到摩押邊界，介於摩押與亞摩利之間。他們安營在亞摩利王西宏的邊界，在基底莫的曠野。以色列人差使者到亞摩利王西宏說：「求容我們經過你的地。」西宏不容以色列經過他的境界，西宏聚集亞摩利眾人出到曠野迎以色列人，在雅雜與以色列爭戰。耶和華把亞摩利王西宏交在以色列手中，以色列用刀殺盡西宏一切的人，為摩押報了仇。
~262~ At that time God spoke to Moses, say to Aaron your brother will gather there because he will not come to the land that I have given to the Israelites. And Aaron went up according to God's word to the mountain and died there, in the fortieth year of the fifth month on the first of the month. And Aharon son of one hundred and twenty-three years old at his death on Mount Har. And the Canaanite king of Arad, who lives in the Negev, heard that Israel was coming through the Etherites, and he would prepare his army to fight Israel. And the children of Israel were greatly afraid of him because he had a great and very heavy army, and they gave heart to the children of Israel to return from Egypt. And the children of Israel returned behind them as a march of three days until the passage of the children of Yaakan, because they would be greatly afraid of the king of Arad. And the children of Israel could not go back to their place, and they stayed with the children of Jacob for thirty days. And it came to pass when the children of Levi saw that the children of Israel refused to return, and they became jealous of God and rose up and fought Israel their brothers. And they will kill a great people of them, and they will sit firmly in their place, the mountain, the mountain. And it happened upon their return, and the king of Arad was still preparing his army for war against Israel. And Israel vowed to say, if given, you will give this people into my hands and I will confiscate their cities. And God heard the voice of Israel and gave the Canaanites into their hands, and confiscated them and their cities and called the name of the place Harma. And the children of Israel traveled from the mountain and encamped in Ovos. And they traveled from Uva and camped among the Hebrews on the border of Moab. And the children of Israel sent to Moab to say, Please pass through your land until my place. And the father of the Moabites did not let Israel go in their own land, because the Moabites would be very afraid. Lest the children of Israel do to them as Sihon the king of the Amorites did to them, who took their land and killed many of them. Therefore, Moab did not let Israel go in his country, and God commanded the children of Israel to say not to fight Moab and Israel over Moab. And the children of Israel journeyed from the border of Moab and came past Arnon on the border of Moab, between Moab and the Amorites. And they camped on the border of Sihon king of the Amorites, in the wilderness of Kedom. And the children of Israel sent angels to Sihon, the king of the Amorites, saying, Let us pass through your land. And Sihon did not allow Israel to pass through his border, and Sihon gathered all the Amorite people, and went out into the desert to meet the Israelites and fought against Israel in Jehza. And the Lord gave Sihon, the king of the Amorites, into the hand of Israel, and Israel put all the people of Sihon to the sword, and he avenged the vengeance of Moab.
16:5
~263~ ויירשו בני ישראל את סיחון מארנון עד יבוק עד בני עמון, ויקחו את כל שלל הערים. ויקח ישראל את כל הערים האלה, וישב ישראל בכל ערי האמורי. ויאמרו כל בני ישראל להילחם את בני עמון, לקחת את כל ארצם גם המה. ויאמר ה׳ אל בני ישראל אל תצר את בני עמון ואת תתגר בם מלחמה, כי לא אתן לכם מארצם מאומה. וישמעו בני ישראל את דבר ה׳, ולא נלחמו את בני עמון. ויפנו בני ישראל ויעלו דרך הבשן, ארץ עוג מלך הבשן. ויצא עוג מלך הבשן לקראת ישראל למלחמה ועמו אנשים הרבה גיבורי חיל, ויד חזקה מאוד מעם האמורי. ועוג מלך הבשן איש גיבור חיל מאוד ונעריץ בנו גיבור מאוד, יותר גיבור ממנו. ויאמר עוג בלבו, הנה כל מחנה ישראל מהלך שלוש פרסאות עתה אמיתם כאחת בלא חרב ובלא חנית. ויעל עוג הרה יעצה ויקח משם אבן אחת גדולה אורכה שלוש פרסאות, וישם אותה על ראשו ויאמר להשליכה על מחנה בני ישראל להמית את כל ישראל באבן ההיא. ויבוא מלאך ה׳ וינקוב את האבן ההיא מעל ראש עוג, ותרד האבן בצוואר עוג ויפול עוג לארץ מכובד ירידת האבן בצווארו. בעת ההיא אמר ה׳ אל בני ישראל אל תיראו ממנו כי בידכם נתתי אותו ואת כל עמו ואת כל ארצו, ועשיתם לו כאשר עשיתם לסיחון. וירד אליו משה עם מתי מספר מבני ישראל, ויך משה את עוג במטהו אל קרסולי רגליו וימיתהו. ואחרי כן רדפו בני ישראל את בני עוג ואת כל עמו ויכום ויכתום, עד בלתי השאיר להם שריד. ואחרי כן שלח משה מבני ישראל לרגל את יעזר, כי יעזר היתה קריה עליזה מאוד. וילכו המרגלים יעזר וירגלו אותה ויבטחו המרגלים בה׳, וילחמו הם באנשי יעזר. וילכדו האנשים ההם את יעזר ואת בנותיה ויתנה ה׳ בידם, ויורישו את האמורי אשר שם. ויקחו בני ישראל את ארץ שני מלכי האמורי, שישים עיר אשר בעבר הירדן מנחל ארנון עד הר חרמון. ויסעו בני ישראל ויבואו בערבות מואב אשר מעבר לירדן יריחו. וישמעו בני מואב את כל הרעה אשר עשו בני ישראל אל שני מלכי האמורי אל סיחון ואל עוג, וייראו כל אנשי מואב מפני בני ישראל מאוד.
以色列人承受西宏的地，從亞嫩到雅博、直到亞捫人那裡，他們奪取一切城的掠物。以色列奪取這一切城，住在亞摩利一切的城裡。一切以色列人說要與亞捫人爭戰，把他們的地也奪過來。神對以色列人說：「不可苦待亞捫人、不可挑起與他們爭戰，因我不把他們的地賜給你們。」以色列人聽從神的話，不與亞捫人爭戰。以色列人轉身上去經過巴珊、巴珊王噩的地。巴珊王噩出來迎以色列爭戰，與他同來的有許多勇士並從亞摩利人中而來極強的人。巴珊王噩是個極勇的勇士，人稱他為極勇的勇士勝過他自己。噩心裡說：「看哪，以色列全營行三里如一人，沒有刀槍。」噩上去從那裡取了一塊大石，長三里，放在頭上說要扔在以色列營上用那石殺盡以色列。神的使者來把那石從噩頭上擊落，那石落在噩的頸上，噩因那石落在頸上仆倒在地。那時神對以色列人說：「不要怕他，因我把他並他眾人並他全地交在你們手中，你們要待他如待西宏。」摩西帶以色列人中的一些人下到他那裡，摩西用杖打那軛到他腳踝把他殺了。後來以色列人追趕噩的眾子並他眾人把他們滅盡，不留一個存留。後來摩西差以色列人中的一人去窺探雅謝，因雅謝是個極歡欣的城。探子去雅謝窺探，探子倚靠神，與雅謝人爭戰。那些人攻取雅謝並她的村莊，耶和華把他們交在他們手中，他們便承受那裡的亞摩利人。以色列人取了亞摩利二王的地，約但河那邊六十座城，從亞嫩河直到黑門山。以色列人起行來到摩押平原，在約但河那邊對著耶利哥。摩押眾子聽見以色列人向亞摩利二王西宏與噩所行的一切惡，摩押眾人便極怕以色列人。
~263~ And the children of Israel inherited Sihon from Arnon to Yabuk to the children of Ammon, and they took all the spoil of the cities. And Israel took all these cities, and Israel dwelt in all the cities of the Amorites. And all the children of Israel said to fight the children of Ammon, to take all their land also from them. And God said to the children of Israel, do not trouble the children of Ammon and provoke them to war, for I will not give you any of their land. And the children of Israel obeyed the word of God, and did not fight the children of Ammon. And the children of Israel turned and went up through Bashan, the land of Og, king of Bashan. And Og the king of Bashan went out to meet Israel for war, and with him many mighty men of valor, and a very strong hand from the people of the Amorites. And Og, the king of Bashan, is a very valiant and heroic man, and we will admire him as a very heroic man, more heroic than himself. And Og said in his heart, here is the whole camp of Israel marching three furlongs now as one without sword or spear. And Og Hera went up and took a large stone from there, three furlongs long, and put it on his head and said to throw it on the camp of the Israelites to kill all Israel with that stone. And the angel of God came and struck that stone from Og's head, and the stone fell on Og's neck, and Og fell to the ground because of the falling of the stone on his neck. At that time God said to the children of Israel do not be afraid of him because I have given him and all his people and all his land into your hands, and you did to him as you did to Sihon. And Moses went down to him with Matthew, a number of the Israelites, and Moses struck the yoke with his staff to his ankles and killed him. And after that the Israelites persecuted the sons of Og and all his people and destroyed them until there was not a remnant left for them. After that, Moses sent one of the Israelites to spy on Jaezer, because Jaezer was a very cheerful girl. And the spies went to Jazer and spied on her, and the spies trusted in God, and they fought the men of Jazer. And those people captured Jazer and her daughters, and the Lord gave them into their hands, and they inherited the Amorites who were there. And the children of Israel took the land of the two kings of the Amorites, sixty cities on the other side of the Jordan from the Arnon river to Mount Hermon. And the children of Israel journeyed and came to the plains of Moab, which is beyond the Jordan to Jericho. And the children of Moab heard all the evil that the children of Israel had done to the two kings of the Amorites, to Sihon and to Og, and all the people of Moab were greatly afraid of the children of Israel.
16:6
~264~ ויאמרו זקני מואב, הנה שני מלכי האמורי סיחון ועוג החזקים מכל מלכי הארץ לא עמדו בפני בני ישראל ואיך נעמוד בני ם אנחנו. הלא שלוח שלחו אלינו טרם זה לעבור לעבור מארצנו לדרכם ולא עזבנו אותם, עתה ישובו עלינו בחרבם הקשה והשמידו אותנו את אשר השאיר ממנו סיחון. ויקץ מואב מפני בני ישראל וייראו מאוד מהם, ויתייעצו מה לעשות אל בני ישראל. ויאמרו זקני מואב ויקחו איש מאנשיהם את בלק בן ציפור המואבי וימליכוהו עליהם בעת ההיא, ובלק איש חכם מאוד. ויקומו זקני מואב וישלחו אל בני מדין לעשות איתם שלום, כי מלחמה גדולה ושנאה היתה בין מואב ובין מדין בימים ההם מימי הדד בן בדד מלך אדום המכה את מדין בשדה מואב עד הימים ההם. וישלחו בני מואב אל בני מדין ויעשו איתם שלום, ויבואו זקני מדין ארץ מואב לשלום בני מדין. ויתייעצו זקני מואב וזקני מדין מה לעשות להם, להציל את נפשם מישראל. ויאמרו כל בני מואב אל זקני מדין, עתה ילחכו בני ישראל את כל סביבותינו כלחוך השור את ירק השדה כי כזאת וכזאת עשו לשני מלכי האמורי החזקים ממנו. ויאמרו זקני מדין אל מואב, שמענו כח בעת אשר נלחם איתכם סיחון מלך האמורי ויגבר ידו עליכם ויקח את ארצכם. כי שלח אל בעור בן יונוס ואל בלעם בנו מארם נהריים ויבואו ויקללו אתכם, על כן גברה יד סיחון בכם וילכוד את ארצכם. ועתה שלחו נא גם אתם אל בלעם בנו כי הנה עודנו בארצו, ונתתם לו שכרו ויבוא ויקלל את כל העם אשר יראתם מפניהם. וישמעו זקני מואב את הדבר הזה וייטב בעיניהם לשלוח אל בלעם בן בעור, וישלח בלק בן ציפור מלך מואב מלאכים אל בלעם לאמור. הנה עם יצא ממצרים הנה כסה את כל הארץ, והוא יושב ממולי. ועתה לכה נא ארה לי אותו כי עצום הוא ממני אולי אוכל להילחם בו וגרשתיו, כי שמעתי את אשר תברך מבורך ואשר תאור יואר. וילכו מלאכי בלק אל בלעם, לקלל את העם להילחם את מואב. ויבוא בלעם אל בלק, לקלל את ישראל. ויאמר ה׳ אל בלעם לא תאור את העם, כי ברוך הוא. ויסת בלק בלעם לקלל את ישראל יום יום, ולא שמע בלעם אל בלק מפני דבר ה׳ אשר דיבר אל בלעם.
摩押的長老說：「看哪，亞摩利二王西宏與噩是全地諸王中最強的，尚且不能在以色列人面前站立，我們算什麼能站立?他們先前豈不差使者到我們這裡求從我們地經過往他們的路去麼，我們沒容他們，如今他們必用他們的硬刀回來攻擊我們，把西宏所剩的也毀了。」摩押便與以色列隔絕，極其懼怕他們，便與以色列眾子商議怎麼辦。摩押長老說，他們中有一人取了摩押人西撥之子巴勒立他作王，巴勒是個極有智慧的人。摩押長老起來差人到米甸眾子那裡與他們講和，因那些日子摩押與米甸之間有大爭戰仇恨，從以東王巴達之子哈達在摩押田擊打米甸的日子直到那些日子。摩押眾子差人到米甸眾子那裡與他們講和，在摩押地的米甸長老來與米甸眾子講和。摩押長老並米甸長老商議怎麼辦救他們的命脫離以色列。一切摩押眾子對米甸長老說：「如今以色列人必把我們四圍都舔盡，如牛舔盡田間的青草，因他們如此這般待比他們強的亞摩利二王。」米甸長老對摩押說：「我們聽見一件大事，當亞摩利王西宏與你們爭戰時，他的手勝過你們奪了你們的地。因他差人到雲努之子比珥並他兒子巴蘭從兩河亞蘭那裡，他們來咒詛你們，所以西宏的手勝過你們奪了你們的地。如今求你們也差人到我們的兒子巴蘭那裡，因他仍在他本國，給他工價，他便來咒詛你們所懼怕的眾人。」摩押長老聽見此事，差人到比珥之子巴蘭那裡在他們眼中為美，摩押王西撥之子巴勒差使者到巴蘭那裡說：「看哪，有一民從埃及出來，遮滿地面，他住在我對面。如今求你來為我咒詛他，因他比我強，或者我能與他爭戰把他趕出，因我聽見你所祝福的便得福、你所咒詛的便受咒。」巴勒的使者去巴蘭那裡要咒詛那民與摩押爭戰。巴蘭來到巴勒那裡要咒詛以色列。耶和華對巴蘭說：「不可咒詛那民，因他們是蒙福的。」巴勒天天吩咐巴蘭咒詛以色列，巴蘭不聽巴勒，因耶和華對巴蘭所說的話。
~264~ And the elders of Moab said, here are the two kings of the Amorites, Sihon and Og, the strongest of all the kings of the land, did not stand before the children of Israel, and how shall we children stand? They did not send messengers to us before this to pass from our country to their way and we did not leave them, now they will return on us with their hard sword and destroy us what Sihon left of him. And Moab shall be cut off from the children of Israel, and they shall be greatly afraid of them, and shall consult with the children of Israel what to do. And the elders of Moab said, and one of their men took Balak son of Zippor the Moabite and made him king over them at that time, and Balak was a very wise man. And the elders of Moab arose and sent to the sons of Midian to make peace with them, because there was a great war and hatred between Moab and Midin in those days from the days of Hadad son of Badad, king of Edom, who was striking Midin in the field of Moab until those days. And the children of Moab sent to the children of Midian and made peace with them, and the elders of Midian in the land of Moab came to peace with the children of Midian. And the elders of Moab and the elders of Midian consulted what to do for them, to save their lives from Israel. And all the children of Moab said to the elders of Midian, Now the children of Israel will lick all around us like an ox's udder the greens of the field because they did such and such to the two kings of the Amorites who were stronger than him. And the elders of Midian said to Moab, We have heard a mighty one when Sihon king of the Amorites fought with you, and his hand prevailed against you and he took your land. Because he sent to Boor the son of Yunus and to Balaam his son from Aram Narayim and they came and cursed you, therefore the hand of Sihon prevailed against you and he captured your land. And now please also send to Balaam our son, for here we are still in his country, and give him his reward, and he will come and curse all the people whom you fear from them. And the elders of Moab heard this thing, and it was good in their eyes to send to Balaam son of Boor, and Balak son of Zippor, king of Moab, sent angels to Balaam to say. Behold, a people came out of Egypt, behold, they covered the whole land, and he sits before me. And now, please show him to me because he is bigger than me, maybe I will be able to fight him and his banishment, because I have heard what you will bless from a blessed one and what you will light up. And the angels of Balak went to Balaam to curse the people to fight Moab. And Balaam came to Balak to curse Israel. And the Lord said to Balaam, Do not light the people, for blessed is He. Balak ordered Balaam to curse Israel day after day, and Balaam did not listen to Balak because of the word of God which he spoke to Balaam.
16:7
~265~ וירא בלק כי לא שמע בלעם אל דברו ויקם וילך אל מקומו, וגם בלעם שב אל ארצו וילך משם מדינה. ובני ישראל נסעו מערבות מואב, ויחנו על הירדן מבית הישימות עד אבל השיטים בקצה ערבות מואב. ויהי בשבת בני ישראל בנחל השיטים, ויחל לזנות אל בנות מואב. ויגשו בני ישראל לפני מואב, ובני מואב תקעו אהליהם נגד מחנה בני ישראל. וייראו בהי מואב מפני ישראל ויקחו בני מואב את כל בנותיהם וכל נשיהם היפות תואר וטובות המראה, וילבישו אותם כסף וזהב ובגדים יקרים. ויושיבו בני מואב את הנשים ההנה פתח אהליהם, למען ראות אותם בני ישראל ויפנו אליהן ולא ילחמו את מואב. ויעשו כל בני מואב את הדבר הזה אל בני ישראל, ויושיבו איש את בתו ואיש את אשתו פתח אהלו. וכל בני ישראל ראו את מעשה בני מואב ויפנו בני ישראל אל בנות מואב, ויתאוו להן וילכו אליהן. ויהיה בבוא העברי אל פתח אוהל מואב ויראה את בת מואב, ויחמוד אותה בלבו וידבר עמה פתח האוהל את אשר יחפוץ. ויהי בדברם, ויבואו אליהם כל אנשי האוהל וידברו אל העברי כדברים האלה. הלא ידעתם כי אחים אנחנו כולנו יחד בני לוט ובני אברהם אחיו, ולמה לא תשבו איתנו ולמה לא תאכלו את לחמינו ואת זבחינו. ויהי כי ירבו עליו בני מואב בדבריהם ויסיתו אותו בחלקת דבריהם והושיבוהו האהלה וטבחו לו וזבחו לו, ואכל מזבחם ומלחמם. ויתנו לו יין וישתה וישכרוהו, ויושיבו לפניו נערה יפה ועשה בה כרצונו כי לא ידע כי שתה יין הרבה. ככה יעשו בני מואב לישראל במקום ההוא בנחל השיטים. ויחר אף ה׳ בישראל על הדבר הזה וישלח בהם מגפה, וימותו מישראל ארבעה ועשרים אלף איש. והנה איש אחד מבני שמעון זמרי בן סלוא שמו ויקרב את המדינית את כזבי בת צור מלך מדין, לעיני כל בני ישראל. וירא פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן את הדבר הרע הזה אשר עשה זמרי. ויקח רומח וילך אחריהם וידקור את שניהם ויהרגם, ותעצר המגפה מעל בני ישראל.
巴勒見巴蘭不聽他的話，便起來回他的地方，巴蘭也回他本國，從那裡往米甸去。以色列人往摩押西邊起行，安營在約但河從伯耶西末到亞伯什亭、在摩押平原邊。以色列人在什亭谷時，他們開始與摩押的女子行淫。以色列人來到摩押對面，摩押眾子在以色列營對面支搭帳棚。摩押懼怕以色列，摩押眾子便取了一切相貌俊美的女兒妻子，給她們穿上銀金並華貴的衣服。摩押眾子把婦女安在他們帳棚門口，叫以色列人見她們便轉向她們、不與摩押爭戰。一切摩押眾子如此待以色列人，各人把女兒、各人把妻子安在自己帳棚門口。一切以色列人見摩押眾子所行的，以色列人便轉向摩押的女子，貪戀她們去親近她們。希伯來人來到摩押帳棚門口時，見摩押的女兒，心裡貪戀她，帳棚門口的人便照他所願的對她說話。他們說話時，帳棚的眾人都來對那希伯來人說這些話：「你豈不知我們都是弟兄，是羅得的子孫並他兄弟亞伯拉罕的子孫，你為何不與我們同坐、為何不喫我們的餅與我們的祭物?」摩押眾子用話與他爭辯，用他們的話引動他，那帳棚的人叫他坐下宰牲獻祭，他便喫了他們的祭物與餅。他們給他酒喝、灌醉他，把一個美貌女子安在他面前，他便隨意與她行，因他不知她喝了許多酒。摩押人在什亭谷那地方如此待以色列。神也為這事向以色列發怒，在他們中間降下瘟疫，以色列中死了二萬四千人。有一個西緬眾子中的人、撒路之子心利，當著一切以色列人的面帶了米甸女子、米甸王蘇珥的女兒哥斯比。亞倫的孫子、以利亞撒之子非尼哈見心利所行的這惡事。他取了槍跟在他們後面把他們二人刺透殺了，瘟疫便在以色列人中止住。
~265~ And Balak saw that Balaam did not listen to his words and got up and went to his place, and Balaam also returned to his country and went from there to Medina. And the children of Israel traveled west of Moab, and encamped on the Jordan from Beth Hashimot to Abel Shitim at the edge of the Moab plains. And it came to pass on the Sabbath of the children of Israel at Nahal Shitim, and they began to fornicate with the daughters of Moab. And the children of Israel came before Moab, and the children of Moab pitched their tents against the camp of the children of Israel. And Moab will be afraid of Israel and the children of Moab will take all their daughters and all their wives who are beautiful in appearance and good in appearance, and they will clothe them with silver and gold and expensive clothes. And the children of Moab put the women here at the door of their tents, so that the children of Israel would see them and turn to them and not fight Moab. And all the children of Moab did this thing to the children of Israel, and each man placed his daughter and each man his wife at the door of his tent. And all the children of Israel saw what the children of Moab did, and the children of Israel turned to the daughters of Moab, and they lusted after them and went to them. And when the Hebrew came to the door of the tent of Moab, he saw the daughter of Moab, and he desired her in his heart, and the door of the tent spoke to her as he desired. And it came to pass as they said, and all the people of the tent came to them and spoke to the Hebrew according to these words. Didn't you know that we are all brothers together, the sons of Lot and the sons of Abraham his brother, and why don't you sit with us and why don't you eat our bread and our sacrifices. And it came to pass that the children of Moab fought against him with their words, and incited him with the part of their words, and the camp made him sit, and slaughtered him, and sacrificed to him, and he ate of their sacrifice and their bread. And they gave him wine and he drank and made him drunk, and they set a beautiful girl before him and he did as he pleased with her because he did not know that she had drunk a lot of wine. This is how the Moabites will do to Israel at that place in Nahal Shitim. And God was also angry with Israel for this thing and sent a plague among them, and twenty-four thousand people from Israel died. And here was a man from the sons of Shimon Zimri son of Salva, and he brought the woman of Midian, Kezvi daughter of Tire, king of Midin, in the sight of all the children of Israel. And Phinehas ben Eleazar ben Aaron the priest saw this evil thing that Zmari had done. And he took a spear and went after them and stabbed them both and killed them, and the plague stopped from the Israelites.
16:8
~266~ בעת ההיא אחרי המגפה, ויאמר ה׳ אל משה ואל אלעזר בן אהרון הכהן לאמור. שאו את כל ראש עדת בני ישראל מבן עשרים שנה ומעלה כל יוצא צבא, ויפקדו משה ואלעזר את בני ישראל למשפחותיהם ויהיו פקודי כל ישראל שבע מאות אלף ושבע מאות ושלושים. ופקודי בני לוי מבן חודש ומעלה, שלושה ועשרים אלף. ובאלה לא היה איש מפקודי משה ואלעזר אשר פקדו, במדבר סיני. כי אמר ה׳ להם מות ימותו במדבר, וימותו כולם ולא נותר מהם איש כי אם כלב בן יפונה ויהושע בן נון. ויהי אחרי כן ויאמר ה׳ אל משה, אמור אל בני ישראל לנקום מאת מדין את נקמת אחיהם בני ישראל. ויעש כן משה ויתבחרו בני ישראל מהם שנים עשר אלף. אלף למטה, וילכו מדינה. ויצבאו בני ישראל על מדין ויהרגו כל זכר, וגם את חמשת נסיכי מדין ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב. וישבו בני ישראל את נשי מדין ואת טפם, ואת כל בהמתם ואת כל אשר להם. ויקחו את כל השלל ואת כל המלקוח, ויביאו אותו אל משה ואל אלעזר אל ערבות מואב. ויצאו משה ואלעזר וכל נשיאי העדה לקראתם בשמחה. ויחצו את כל שלל מדין אל ישראל. ויקחו בני ישראל משלל מדין, וינקמו בני ישראל ממדין נקמת אחיהם בני ישראל.
瘟疫過後，那時神對摩西並亞倫之子以利亞撒祭司如此說：「你們要數點以色列會眾二十歲以上一切能打仗的男丁。」摩西並以利亞撒按以色列人的宗族數點他們，以色列眾人受數的共七十萬零七百三十人。利未眾子一個月以上的數目是二萬三千。其中沒有一個是摩西與以利亞撒先前在西乃曠野所數的。因神對他們說他們必死在曠野，他們便都死了，其中無一存留，惟有耶孚尼之子迦勒並嫩之子約書亞。後來耶和華對摩西說：「吩咐以色列人為他們弟兄以色列人向米甸報仇。」摩西便照辦，從以色列人中揀選一萬二千人，每支派一千人，去米甸。以色列人與米甸爭戰殺了一切男丁，也用刀殺了米甸五個首領並比珥之子巴蘭。以色列人擄了米甸的婦女並他們的羊羣並一切牲畜並一切所有的。他們取了一切掠物並一切糧食，帶到摩西並以利亞撒那裡到摩押平原。摩西並以利亞撒並會眾一切首領歡歡喜喜出去迎他們。他們把米甸一切掠物交給以色列。以色列人取了米甸的掠物，以色列人為他們弟兄以色列人報了仇。
~266~ At that time after the plague, God said to Moses and to Eleazar son of Aaron the priest as follows. Take all the heads of the congregation of the children of Israel from the age of twenty years and above, every veteran, and Moses and Eleazar put the children of Israel in charge of their families, and there will be in charge of all Israel seven hundred thousand seven hundred and thirty. And the orders of the sons of Levi from a month old and up, three and twenty thousand. And among these there was no one from the command of Moses and Lazarus who commanded in the Sinai desert. Because God said to them they will die in the desert, and they will all die and there will be no one left of them except Caleb son of Yefuna and Joshua son of Nun. And it came to pass after that, that the Lord said to Moses, Tell the children of Israel to avenge from Midian the vengeance of their brothers, the children of Israel. And Moses did so, and twelve thousand of the Israelites were chosen from them. A thousand down, and they will go to Medina. And the children of Israel fought against Midian and killed every male, and also killed the five princes of Midian and Balaam son of Boor with the sword. And the children of Israel resettled the women of Midian and their sheep, and all their cattle and all that they had. And they took all the booty and all the food, and brought it to Moshe and Eleazar to the plains of Moab. And Moshe and Eleazar and all the leaders of the community went out to meet them with joy. And they crossed over all the spoil of Midian to Israel. And the children of Israel took the spoils of Midian, and the children of Israel avenged the revenge of their brothers, the children of Israel.