詩篇第 137 章

希伯來文原文．9 節．點任一字可看原形、詞法與釋義

📖 這一章另有 3 種原文 —— 並排對照（七十士譯本、武加大譯本、吉茲文聖經）

137:1

עַ֥ל־נַהֲר֨וֹת׀ בָּבֶ֗ל שָׁ֣ם יָ֭שַׁבְנוּ גַּם־בָּכִ֑ינוּ בְּ֝זׇכְרֵ֗נוּ אֶת־צִיּֽוֹן׃

我們曾在巴比倫的河邊坐下，一追想錫安就哭了。

By the rivers of Babylon, there we sat down. Yes, we wept, when we remembered Zion.

137:2

עַֽל־עֲרָבִ֥ים בְּתוֹכָ֑הּ תָּ֝לִ֗ינוּ כִּנֹּרוֹתֵֽינוּ׃

我們把琴掛在那裏的柳樹上；

On the willows in that land, we hung up our harps.

137:3

כִּ֤י שָׁ֨ם שְֽׁאֵל֪וּנוּ שׁוֹבֵ֡ינוּ דִּבְרֵי־שִׁ֭יר וְתוֹלָלֵ֣ינוּ שִׂמְחָ֑ה שִׁ֥ירוּ לָ֝֗נוּ מִשִּׁ֥יר צִיּֽוֹן׃

因為在那裏，擄掠我們的要我們唱歌，搶奪我們的要我們作樂，說：給我們唱一首錫安歌吧！

For there, those who led us captive asked us for songs. Those who tormented us demanded songs of joy: “Sing us one of the songs of Zion!”

137:4

אֵ֗יךְ נָשִׁ֥יר אֶת־שִׁיר־יְהֹוָ֑ה עַ֝֗ל אַדְמַ֥ת נֵכָֽר׃

我們怎能在外邦唱耶和華的歌呢？

How can we sing Yahweh’s song in a foreign land?

137:5

אִֽם־אֶשְׁכָּחֵ֥ךְ יְֽרוּשָׁלָ֗͏ִם תִּשְׁכַּ֥ח יְמִינִֽי׃

耶路撒冷啊，我若忘記你，情願我的右手忘記技巧！

If I forget you, Jerusalem, let my right hand forget its skill.

137:6

תִּדְבַּֽק־לְשׁוֹנִ֨י׀ לְחִכִּי֮ אִם־לֹ֢א אֶ֫זְכְּרֵ֥כִי אִם־לֹ֣א אַ֭עֲלֶה אֶת־יְרוּשָׁלַ֑͏ִם עַ֝֗ל רֹ֣אשׁ שִׂמְחָתִֽי׃

我若不記念你，若不看耶路撒冷過於我所最喜樂的，情願我的舌頭貼於上膛！

Let my tongue stick to the roof of my mouth if I don’t remember you, if I don’t prefer Jerusalem above my chief joy.

137:7

זְכֹ֤ר יְהֹוָ֨ה׀ לִבְנֵ֬י אֱד֗וֹם אֵת֮ י֤וֹם יְֽר֫וּשָׁלָ֥͏ִם הָ֭אֹ֣מְרִים עָ֤רוּ׀ עָ֑רוּ עַ֝֗ד הַיְס֥וֹד בָּֽהּ׃

耶路撒冷遭難的日子，以東人說：拆毀！拆毀！直拆到根基！耶和華啊，求你記念這仇！

Remember, Yahweh, against the children of Edom in the day of Jerusalem, who said, “Raze it! Raze it even to its foundation!”

137:8

בַּת־בָּבֶ֗ל הַשְּׁד֫וּדָ֥ה אַשְׁרֵ֥י שֶׁיְשַׁלֶּם־לָ֑ךְ אֶת־גְּ֝מוּלֵ֗ךְ שֶׁגָּמַ֥לְתְּ לָֽנוּ׃

將要被滅的巴比倫城啊，報復你像你待我們的，那人便為有福！

Daughter of Babylon, doomed to destruction, he will be happy who repays you, as you have done to us.

137:9

אַשְׁרֵ֤י׀ שֶׁיֹּאחֵ֓ז וְנִפֵּ֬ץ אֶֽת־עֹלָלַ֗יִךְ אֶל־הַסָּֽלַע׃ {פ}

拿你的嬰孩摔在磐石上的，那人便為有福！

Happy shall he be, who takes and dashes your little ones against the rock.

詩篇 第 137 章